רוחניות בכתב היד / מירב יחזקאל -סילביאנו
"באמצע שנות ה- 90 טבע דניאל גולדמן את המושג "אינטלגנציה רגשית", עניין זה
ערער את הבטחון ביכולתו הבלעדית של ה- IQ למדוד את מנת המשכל של האדם.
בתחילת המאה העשרים ואחת הולכות ומצטברות ראיות לקיומה של אינלגנציה נוספת,
חשובה לא פחות - אינטלגנציה רוחנית.
האינטלגנציה הרוחנית שלא כמו מנות המשכל,הקיימות במחשבים, או אינטלגנציה ריגשית
המתקיימת בבעלי חיים מפותחים - ייחודית לבני האדם, ולטענת המחברים היא הבסיסית
בשלוש האינטלגנציות - היא קשורה לעצם הצורך של האנושות לחפש משמעות.
האינטלגנציה הרוחנית היא שעומדת לרשותינו כשאנחנו מפתחים את הכמיהה והיכולת לקלוט
משמעות,חזון וערך, היא שמאפשרת לנו לחלום ולשאוף, היא הקרקע לאמונתינו ולתפקיד שיש
להן ולערכינו בפעולות שלנו.
האינטלגנציה הרוחנית היא זו שעושה אותנו בעצם בני אנוש..."
(מתוך הספר אינטלגנציה רוחנית/דנה זהר ואיאן מרשל)
האינטילגנציה הרוחנית שונה מהאינטילגנציה הריגשית בעיקר ביכולתה לשנות צורה:
האינטלגנציה הריגשית שלי מאפשרת לי לשפוט באיזה מצב אני ולהתנהג בהתאם
כלומר לפעול בתוך הגבולות בהם אני נמצא ולהתנהג בהתאם לגבולות אלו -
המצב הוא שמוביל אותי.
לעומת זאת, אינטילגנציה רוחנית מאפשרת לי לשאול - האם אני בכלל רוצה להיות באותו המצב? לשנות? ליצור מצב חדש? כלומר לפעול יחד עם גבולות המצב ולאפשר לי,לעצמי
להוביל את המצב !
היום, בעידן העושר החומרי, השכלול הטכנולוגי ו "האינסטנט" לחיים שלנו חסר משהו יסודי,
משהו שאנחנו מנסים לגלות בעצמינו, משהו שנמצא ב "מעבר" לכל מה שמצויי בתרבותינו...
אנחנו בעולם המודרני מוצאים את עצמינו כמצויים בתוך העולם ולא כשייכים לעולם, ניוטון אשר עשה את ההבדלה בין הצופה לנצפה (בין המדען לאובייקט בו הוא צופה) למעשה חילק את העולם לסובייקט "הכאן" לבין האובייקט - ה"שם", אין מקום בפיזיקה של ניוטון לנפש או לתודעה אין מקום להיבט כלשהו של המאבק האנושי
ע"פ המדעים שהתפתחו במאות ה- 19 וה- 20 אשר אימצו את תורתו של ניוטון אנחנו מכונות:
מכונות גנים,גופנו הוא אוסף של חלקים, התנהגותינו מותנת וצפוייה, נשמותינו הן אשלייה וחשיבותינו היא בסך הכל פעילות של תאים במוחינו... האמנם???!
למעשה האינטלגנציה הרוחנית, היא ה- "מעבר", היא ההבנה שאין הפרדה בין ה"כאן" לבין
ה"שם".. כולנו "חלקים של" בתוך מערכת אחת גדולה ולכל אחד ואחת מאיתנו יש את היכולת
להוביל את המצב ....
כיצד מגלים נצני רוחניות בכתב היד?
ראשית, אם מדובר באדם רוחני - משמע אדם הנותן מקום ל "מעבר", בדף הנייר אנו נראה כי הוא אינו כותב ממש מתחילתו של הדף אלא ישאיר שוליים עליונים רחבים... בנוסף אם נתבונן באותיות העיליות שלו (ל', צ' סופית, פ' סופית) הן ימשכו מאד כלפי מעלה ויהיו גבוהות מאד כאילו הן מנסות להגיע אל ה- "שמיים".
מעבר לכל אלו בדר"כ נמצא בכתב היד גם מרווחים גדולים יחסית בין השורות ולעיתים גם בין המילים...
כל אלו הם רק סממנים ראשוניים לרוחניות...
לסיכום:
" אני מאמין שהחיים בעיקרם אינם אוסף השעות והימים בין לידתו של אדם למותו, אלא התוכן
שאנו יוצקים לתוכם. הביטוי היותר חזק של היקום איננו זרימת הזמן לאורך חייו של אדם, אלא
אוסף החותמות שהוא מטביע על הסובבים אותו מכח אישיותו ומעשיו - ואוסף החתימות
שהעולם מטביע בו - דרך רגישותו ופתיחותו לגוונים היותר דקים של גילויי החיים..."
(יהונתן נתניהו)
"באמצע שנות ה- 90 טבע דניאל גולדמן את המושג "אינטלגנציה רגשית", עניין זה
ערער את הבטחון ביכולתו הבלעדית של ה- IQ למדוד את מנת המשכל של האדם.
בתחילת המאה העשרים ואחת הולכות ומצטברות ראיות לקיומה של אינלגנציה נוספת,
חשובה לא פחות - אינטלגנציה רוחנית.
האינטלגנציה הרוחנית שלא כמו מנות המשכל,הקיימות במחשבים, או אינטלגנציה ריגשית
המתקיימת בבעלי חיים מפותחים - ייחודית לבני האדם, ולטענת המחברים היא הבסיסית
בשלוש האינטלגנציות - היא קשורה לעצם הצורך של האנושות לחפש משמעות.
האינטלגנציה הרוחנית היא שעומדת לרשותינו כשאנחנו מפתחים את הכמיהה והיכולת לקלוט
משמעות,חזון וערך, היא שמאפשרת לנו לחלום ולשאוף, היא הקרקע לאמונתינו ולתפקיד שיש
להן ולערכינו בפעולות שלנו.
האינטלגנציה הרוחנית היא זו שעושה אותנו בעצם בני אנוש..."
(מתוך הספר אינטלגנציה רוחנית/דנה זהר ואיאן מרשל)
האינטילגנציה הרוחנית שונה מהאינטילגנציה הריגשית בעיקר ביכולתה לשנות צורה:
האינטלגנציה הריגשית שלי מאפשרת לי לשפוט באיזה מצב אני ולהתנהג בהתאם
כלומר לפעול בתוך הגבולות בהם אני נמצא ולהתנהג בהתאם לגבולות אלו -
המצב הוא שמוביל אותי.
לעומת זאת, אינטילגנציה רוחנית מאפשרת לי לשאול - האם אני בכלל רוצה להיות באותו המצב? לשנות? ליצור מצב חדש? כלומר לפעול יחד עם גבולות המצב ולאפשר לי,לעצמי
להוביל את המצב !
היום, בעידן העושר החומרי, השכלול הטכנולוגי ו "האינסטנט" לחיים שלנו חסר משהו יסודי,
משהו שאנחנו מנסים לגלות בעצמינו, משהו שנמצא ב "מעבר" לכל מה שמצויי בתרבותינו...
אנחנו בעולם המודרני מוצאים את עצמינו כמצויים בתוך העולם ולא כשייכים לעולם, ניוטון אשר עשה את ההבדלה בין הצופה לנצפה (בין המדען לאובייקט בו הוא צופה) למעשה חילק את העולם לסובייקט "הכאן" לבין האובייקט - ה"שם", אין מקום בפיזיקה של ניוטון לנפש או לתודעה אין מקום להיבט כלשהו של המאבק האנושי
ע"פ המדעים שהתפתחו במאות ה- 19 וה- 20 אשר אימצו את תורתו של ניוטון אנחנו מכונות:
מכונות גנים,גופנו הוא אוסף של חלקים, התנהגותינו מותנת וצפוייה, נשמותינו הן אשלייה וחשיבותינו היא בסך הכל פעילות של תאים במוחינו... האמנם???!
למעשה האינטלגנציה הרוחנית, היא ה- "מעבר", היא ההבנה שאין הפרדה בין ה"כאן" לבין
ה"שם".. כולנו "חלקים של" בתוך מערכת אחת גדולה ולכל אחד ואחת מאיתנו יש את היכולת
להוביל את המצב ....
כיצד מגלים נצני רוחניות בכתב היד?
ראשית, אם מדובר באדם רוחני - משמע אדם הנותן מקום ל "מעבר", בדף הנייר אנו נראה כי הוא אינו כותב ממש מתחילתו של הדף אלא ישאיר שוליים עליונים רחבים... בנוסף אם נתבונן באותיות העיליות שלו (ל', צ' סופית, פ' סופית) הן ימשכו מאד כלפי מעלה ויהיו גבוהות מאד כאילו הן מנסות להגיע אל ה- "שמיים".
מעבר לכל אלו בדר"כ נמצא בכתב היד גם מרווחים גדולים יחסית בין השורות ולעיתים גם בין המילים...
כל אלו הם רק סממנים ראשוניים לרוחניות...
לסיכום:
" אני מאמין שהחיים בעיקרם אינם אוסף השעות והימים בין לידתו של אדם למותו, אלא התוכן
שאנו יוצקים לתוכם. הביטוי היותר חזק של היקום איננו זרימת הזמן לאורך חייו של אדם, אלא
אוסף החותמות שהוא מטביע על הסובבים אותו מכח אישיותו ומעשיו - ואוסף החתימות
שהעולם מטביע בו - דרך רגישותו ופתיחותו לגוונים היותר דקים של גילויי החיים..."
(יהונתן נתניהו)
מירב יחזקאל סילביאנו- מומחית לגרפולוגיה
merav2877@gmail.com
merav2877@gmail.com